This site uses cookies.
Some of these cookies are essential to the operation of the site,
while others help to improve your experience by providing insights into how the site is being used.
For more information, please see the ProZ.com privacy policy.
Freelance translator and/or interpreter, Verified site user
Data security
This person has a SecurePRO™ card. Because this person is not a ProZ.com Plus subscriber, to view his or her SecurePRO™ card you must be a ProZ.com Business member or Plus subscriber.
Affiliations
This person is not affiliated with any business or Blue Board record at ProZ.com.
Wire transfer, Money order, Check, American Express
Portfolio
Sample translations submitted: 2
English to Hebrew: תקינה טכנולוגית בע"מ: עיון מחדש באפיסטמולוגית התקינה במרחב הקיברנטי General field: Law/Patents Detailed field: Law (general)
Source text - English Introduction
Technical standards, once a narrow field closely associated with state
control, are rapidly evolving in network environments as a discipline of their
own. In the early days of cyberspace, a decision to standardize technology
typically suggested the desire to facilitate network communication through
standardized communications protocols. Underlying this goal was the belief that
while there would be competition in the network industry, there would be value
in supporting a uniform network infrastructure. The commercialization of
network environments has changed this paradigm, with the integration of
standards into operational software programs. In many cases these standards
began carrying normative legal substance, as their influence on user behavior
expanded. One example of that front is the emerging digital rights management
(DRM) technology, which prevents unauthorized use of digital works. [FN1] This
shift from technical standards, which regulate form, to standards that regulate
user behavior, has significant impacts. Consequently, these new substance-based
standards should carry a new name, "technological standards," to distinguish
them from form-based technical standards. [FN2]
To date, the creation of such standards is over-broadly treated as
standard setting, regardless of whether it addresses issues of legal form or
substance. [FN3] According to traditional law and economics analysis, standard
setting decentralizes decision making by delegating more decision making *1073
power to sublevels of the legal system. [FN4] Policy makers and commentators
generally assume this trend also takes place in network environments, such as
the Internet. [FN5] The formal technological standardization policy in the
United States takes a strong, albeit imprecise, position against government
centralization of standard setting in network environments and does not
distinguish enough between different types of standards, primarily
infrastructure and application standards. [FN6] Rather, the government's stance
is that decentralized industry standardization organizations (gray) and, in
some cases, private sector (de facto) standard setters should set technological
standards for the Internet. [FN7]
Arguably, with the materialization of advanced technological standards
that regulate user behavior, instead of merely regulating form, the underlying
assumption that such technological standards are or should be *1074
conceptualized as legal standards instead of legal rules is to a large degree
false. Conceptually, this transformation of technological commands also seems
to comply with an extension of the traditional law and economics common law
hypothesis: in a perfect world, the ex post application of legal standards
should approximate the legal rules that regulators would have chosen in an ex
ante choice of law. In such conditions, standard setting emulates rulemaking,
and what are otherwise thought to be optimally designed legal standards are, in
fact, stealthy legal rules. Accordingly, due to the techno-economical
developments network technology is going through, programmable commands, such
as the content scramble system (CSS), which provides anti-copying protection
for encrypted DVD technology and other DRM technologies, are wrongly considered
"technical standards." Unlike traditional "technical standards," which only
regulate form, however, these standards regulate user behavior and have the
characteristics of legal rules.
Immediate institutional implications flow from this conclusion. According
to traditional optimal lawmaking theory, legal rules are best made by
centralized institutions, such as the government. [FN8] However, in constantly
evolving network environments like the Internet, centralized regulation is
inefficient and cannot keep pace with their dynamic, commercialized nature.
[FN9]
In essence, two contradicting developments seem to be occurring in
tandem, creating a regulatory anomaly. On the one hand, cyberspace's
technological standards regulating the use of digital content are becoming
increasingly widespread and pervasive and are analogous with legal rules, thus
suggesting they should be created centrally. On the other hand, it is
decentralized regulation, associated more with legal standards than rules, that
is the dominant institutional source of technological standard setting. Given
the nature of the technology involved, both trends seem to be irreversible. In
theory and in practice, this emerging regulatory tension primarily necessitates
adoption of a system of checks and balances vis-a-vis decentralized
technological standard setters. Such an approach ultimately should ensure that
the decentralized process through which technological standards are designed
remains attentive to the democratic decision-making procedures and the social
values that centralized regulatory regimes are designed to uphold.
This anomaly has far-reaching implications that also necessitate further
regulatory change. Issues concerning screening policies of private
standardization, the legal relations between legislative bodies and
governmental agencies, and the interplay between market (de facto), industry
(gray), and formal (de jure) standardization organizations are all *1075
significantly intertwined with the ability of legal systems to design legal
commands.
Leaving these important implications to further research, I purport to
explain the current incongruity of technological standardization. Part I
describes the normative framework in which technological standardization is
taking place. Standards regulate legal form when they define specific value
measurements such as quality, quantity, and service. In the early days of
cyberspace, standardized protocols were largely form regulation, because they
were strictly designed to transfer user data and control by specifying a
uniform physical or metric design of the Internet's core infrastructure. As
network environments became commercialized, standards shifted from merely
regulating form to an emerging class of technological standards that regulate
substance in a legally binding manner. Because technological standards control
user behavior, they may supplement or even supplant competing legal rule sets.
As a tool that functions as a legal command, technological standards should be
subject to the law and economics rule-standard distinction.
Part II pursues this rule-standard distinction on three levels. First, it
evaluates technological standards under the model suggested by Louis Kaplow,
which describes the dichotomy between rules and standards as a product of the
tension between two types of costs: costs associated with fixed promulgation of
legal commands and the variable costs (per case) of enforcing them. Legal
standards are said to have low fixed costs of command specification and high
costs (per case) of adjudication. Legal rules, on the other hand, entail high
costs for command specification but low costs for adjudication. Similarly,
technological standards tend to have high initial promulgation costs relative
to legal standards, but lower enforcement costs. In the promulgation stage they
carry sunk costs that cannot be recovered if the enacted command proves to be
ineffective or undesirable at a later time. They also carry uncertainty costs
of high investment risks that result from the trial and error processes of
manufacturing. With regard to enforcement, technical standards suggest low
costs associated with both the level of adaptation to the preferences of
risk-averse users of such technology and the frequency of individual
application and adjudication of such commands. These factors suggest
technological standard setting is more similar to rulemaking than standard
setting.
Second, Part II analyzes the correlation between the degree of legal
precision and the ex post evaluation of the choice between the two legal
commands. Following Isaac Ehrlich and Richard Posner's seminal model, optimal
lawmaking analysis suggests that increased regulatory precision decreases the
number of standards required. A fundamental implication of this analysis is
that any exogenous effect that increases the benefits or reduces the costs of
legal precision, other things remaining the same, will *1076 increase the
optimum number of rules. This Part argues that technological advances in
network environments should redefine technological standards and acknowledge
their rule-oriented cost structure even before designers choose between rules
and standards. Relying on this framework, this Part then examines technological
standards through three indicators for the increasing degree of precision
model: the varying degree of over- and underinclusive design of rules relative
to standards, the variable degree of nonintuitiveness of rules, and the
constant indicator for syllogistic deductive reasoning. As will be shown, all
three suggest that technological standards behave like rules.
The third ingredient of optimal lawmaking in law and economics analysis
is the optimal timing of the lawmaking cost evaluation. Standards and rules may
be ex ante in nature, as they may apply before, or at least independently of,
the occurrence of harm. Alternatively, they may be ex post in nature, as they
may be triggered only by the occurrence of harm. Timely regulation may prevent
irreversible losses, and benefits of timeliness may offset, to some degree, the
sunk cost of legal intervention.
Through technological standard setting, many of these later estimations
can be done ex ante, as they define the standard's value measurements
themselves. Consequently, in this new technological realm, there are typically
few advantages to delaying investments because it will be easier to acquire
information when individuals act or cases are adjudicated. As a result, the ex
post costs associated with uncertainty and irreversibility of enforcement of
technological standards can be integrated into the ex ante cost structure and
decision-making discretion. Technological standard setting is, arguably,
substantively less constrained by the value of waiting per se.
Along with these internal constraints on the choice between rules and
standards there is an external constraint of institutional administration
costs. These constraints apply to any choices, beyond the regulatory production
process itself, as will be explained in Part III. This Part begins by
explaining the law and economics theory that legal standards decentralize
decision making while legal rules tend to centralize it. This distinction does
not apply to the lawmaking dynamics of technology because today's technology
limits the ability of centralized institutions, such as governments, to program
and design technological standards efficiently. Therefore, technological
standards are bound to remain institutionally autonomous and decentralized.
However, without the democratic decision-making mechanisms, and the
pre-commitment to social values of centralized law-making institutions,
decentralized profit-maximizing standard setters may direct technological
design to evade the law. Such is the case whenever excessive private allocation
of rights to information is precariously tolerated and facilitated by *1077
public lawmakers. For example, the impending introduction of unencrypted
digital television broadcasting DRM technology threatens the public access
doctrine of fair use.
Part IV describes several policy rationales underlying technological
standardization. Primarily, it concludes that whenever the emerging private
sector (de facto) standard setters in network environments are unwilling to
withdraw their policy preferences into open-ended, general, and less specific
commands, they are turning them into covert rules. In essence, technological
standards, like rules, influence behavior directly. Like rules, technological
standards may now be normative, contextual, direct, and enforcement enabling.
Consequently, the Federal Communication Commission (FCC) should carefully
balance the rulemaking process of technological standard setting.
Translation - Hebrew מבוא
תחום התקינה הטכנולוגית, שהיה בעבר תחום צר, שהתאפיין בשליטה ממשלתית הדוקה, עובר תהליך התפתחות מואץ לקראת הפיכתו לדיסציפלינה אוטונומית בסביבות רשתיות. בימיו הראשונים של המרחב הקיברנטי, ההחלטה ליצור תווי תקן טכניים העידה לרוב על רצון להקל על התקשורת ברשת באמצעות האחדה של פרוטוקולי התקשורת. הנחת המוצא הייתה האמונה שגם אם תתקיים תחרות בסביבה הרשתית עדיין יהיה ערך בתמיכה בתשתית רשת אחידה.
תהליך ההתמסחרות של הסביבה הרשתית הביא לשינוי פרדימטי בבד בבד עם שילובה של תקינה טכנולוגית בתוכנות אופרוציונליות. לעתים תכופות תווי תקן טכנולוגיים החלו לשאת תוכן משפטי נורמטיבי והשפעתם על התנהגותו של משתמש הקצה גברה. דוגמא אחת למגמה זו ניתן למצוא בתחום הפורץ התחום של טכנולוגיית ניהול זכויות דיגיטליות (DRM- Digital Rights Management). טכנולוגיה שמונעת שימוש לא מורשה בעבודות דיגיטליות. מעבר פרדיגמטי זה, מתווי תקן טכניים שהסדירו דפוסים טכניים, לתקנים שמווסתים התנהגות של משתמשים, הינו בעל השלכות משמעותיות. כתוצאה לכך, מן הראוי ליתן לתקנים אלו, שהינם מוכווני מהות, שם חדש שיאפשר להבחין בינם לבין אותם תקנים טכנולוגיים שחלשו על פרודצורות טכנולוגיות.
נכון להיום, תקנים טכנולוגיים מסווגים באופן גורף כמקבעי סטנדרטים, זאת בהתעלם מהאבחנה בין תקנים מכווני פרוצדורה לתקנים מכווני מהות. בהתאם לניתוח המשפטי-כלכלי המסורתי, סטנדרטים מביאים לביזור תהליכי קבלת ההחלטות באמצעות האצלת סמכות קבלת החלטות לרמות משנה במערכת המשפטית. קובעי מדיניות ופרשנים מניחים שניתוח זה חל במידה שווה על סביבות כמו האינטרנט. מדיניות התקינה הטכנולוגית הרשמית בארה"ב, נוקטת עמדה חזקה, אך בלתי מדויקת, נגד ריכוז היכולת ליצור תקינה טכנולוגית בידי הממשלה. מדיניות זו אינה מדויקת מאחר והיא אינה יוצרת אבחנה מספקת בין סוגים שונים של תקינה טכנולוגית, בראש ובראשונה תקנים תשתיתיים מול תקנים יישומיים. עמדתה של הממשלה היא שארגוני תקינה תעשייתים (בלתי פורמליים) ובמקרים מסוימים קובעי תקינה מהמגזר הפרטי (דה פקטו), הם שצריכים לקבוע תקנים טכנולוגיים עבור האינטרנט.
כפי שנטען מוקדם יותר, התפתחותם של תקנים טכנולוגיים מכווני התנהגות משתמש, להבדיל מדפוסים טכנולוגיים בלבד, מוליכה למסקנה כי ישנו פגם משמעותי בתפיסה השלטת לפיה תקנים אלו צריכים ללבוש צורה משפטית של סטנדרטים ולא של כללים. מבחינה רעיונית, הטרנספורמציה של הוראות טכנולוגיות נדמית כמתיישבת עם הרחבה של ההיפותזות הקלאסיות של הניתוח הכלכלי של המשפט המקובל: בעולם של מידע מושלם, יישום בדיעבד (ex post) של סטנדרטים משפטיים, אמור לדמות את הכללים המשפטיים בהם היו בוחרים רגולטורים מראש (ex ante). בתנאים כאלו, קביעת סטנדרטים מחקה יצירת כלל ומה שנחזה כסטנדרטים משפטיים מעוצבים בצורה אופטימלית הוא למעשה כללים משפטיים במסווה.
בהתאם, לנוכח ההתפתחויות הטכנו-כלכליות שעוברות על הטכנולוגית הרשתית, הוראות שניתנות לתכנות כמו למשל (CSS) content scramble system, שהיא טכנולוגית המספקת הגנה מפני העתקה ל-DVD מוצפנים וטכנולוגיית DRM אחרות, נחשבות בטעות ל"תקנים טכניים", אבל בשונה מהתקנים הטכניים המסורתיים, שמסדירים רק תשתית,תקנים אלו מווסתים התנהגות של משתמשים ודומים במאפייניהם לכללים משפטיים.
ההשלכות המוסדיות המיידיות נובעות ממסקנה זו. התיאוריה הקלאסית לגביי הדרך האופטימלית ליצירת כללים גורסת שמוסדות ריכוזיים, כמו הממשלה, יוצרים כללים באופן המיטבי. לעומת זאת, רגולציה ריכוזית אינה יעילה כאשר מדובר בסביבה מתפתחת תמידית כמו האינטרנט מאחר שהיא אינה מסוגלת להדביק את קצב ההתפתחות שמוכתב על ידי טבעה הדינמי והמסחרי של סביבה מעין זו.
לסיכום, נראה שישנן שתי התפתחויות שמתרחשות במקביל ויוצרות אנומליה רגולטורית. מצד אחד, תווי התקן הטכנולוגיים בסביבה הקיברנטית שמטרתם להסדיר את השימוש בתוכן דיגיטלי, הופכים ליותר ויותר נפוצים ואופיים נהיה כופה וזאת בדומה לכללים משפטיים. מאפיינים אלו מטים את הכף לעבר יצירת התקינה על ידי גוף ריכוזי. מצד שני, המקור המוסדי הדומיננטי ליצירת תווי תקן טכנולוגיים הוא רגולציה ביזורית, אופן הסדרה שמזוהה יותר עם סטנדרטים מאשר עם כללים.
בהתחשב בטבעה של הטכנולוגיה המעורבת, נראה ששתי המגמות הן בלתי הפיכות, הן בתיאוריה והן בפרקטיקה. המתח הרגולטורי מצריך ראשית כל, אימוץ שיטה של איזונים ובלמים בכל הנוגע ליצירת תקנים טכנולוגיים באופן ביזורי. גישה מעין זו תוכל בסופו של דבר להבטיח שגם בהליך תקינה ביזורי, ימשיכו להילקח בחשבון אותן פרוצדורות דמוקרטיות של קבלת החלטות ואותם ערכים חברתיים, בהם אמורים לתמוך משטרי הסדרה ריכוזיים.
לאנומליה הרגולטורית שתוארה יש השלכות מרחיקות לכת שמחייבות גם המשך שינוי רגולטורי. סוגיות שנוגעות למדיניות סינון של הסדרה פרטית, היחס המשפטי שבין גופים מחוקקים ורשויות שלטוניות ויחסי הגומלין שבין השוק (דה פקטו), ארגוני התקינה התעשייתים (אפור) וארגוני התקינה הפורמאליים (דה יורה), כל אלו שזורים עמוק ביכולת של מערכת משפטית לעצב הוראות משפטיות.
נשאיר השלכות משפטיות חשובות אלו בצד להמשך מחקר בעתיד ונפנה להסביר למה התקינה הטכנולוגית כיום אינה הולמת. החלק הראשון יתאר את המסגרת המושגית שבה קיימת תקינה טכנולוגית, תקינה מסדירה תשתית משפטית כאשר היא מגדירה מדדי איכות ספציפיים כגון איכות, כמות ושירות. בתחילת דרכו של המרחב הקיברנטי, פרוטוקולים של תקנים היוו בעיקר הסדרה של תשתית, מאחר שהם עוצבו בנוקשות על מנת להעביר מידע ושליטה של המשתמש באמצעות ציון עיצוב פיזי או מטרי אחיד של תשתית הליבה של האינטרנט. ככל שסביבות רשתיות הפכו מסחריות יותר, כך התקינה עברה מהסדרה של צורה בלבד לסוג מתפתח של תקנים טכנולוגיים שמווסתים תוכן באופן מחייב מבחינה משפטית. מאחר שתקנים טכנולוגיים שולטים בהתנהגות של המשתמש הם יכולים להוסיף או אפילו להשתלט על מערכות מתחרות של כללים משפטיים. מאחר שתקנים טכנולוגיים משרתים פונקציות של הוראות משפטיות מן הראוי שיהיו כפופים לאבחנות שעושה הניתוח המשפטי-כלכלי בין כללים לסטנדרטים.
החלק השני ממשיך אבחנה זו בין כללים לסטנדרטים בשלוש רמות שונות. ראשית, הוא נותן הערכה של תקנים טכנולוגיים תחת המודל שהוצע על ידי Louis Kaplow, המודל מתאר את הדיכוטומיה שבין כללים לסטנדרטים כתוצר של המתח בן שני סוגי עלויות: עלויות שמתקשרות להנפקה של הוראות משפטיות והעלויות המשתנות (ממקרה למקרה) של אכיפתן. העלויות שכרוכות בהנפקת סטנדרטים משפטיים הן קבועות ונמוכות אך העלויות של ההתדיינויות המשפטיות שכרוכות באכיפתם גבוהות. לעומת זאת, כללים משפטיים מתאפיינים בעלויות ספציפיקציה גבוהות ועלויות התדיינות נמוכות. בדומה, תקנים טכנולוגיים נושאים עלויות הנפקה גבוהות ביחס לסטנדרטים משפטיים ועלויות אכיפה נמוכות יחסית. בשלב ההנפקה הם נושאים עלויות טבועות שלא ניתן להשיב אם בשלב מאוחר יותר ההוראה מתגלה כלא אפקטיבית או כבלתי רצויה. התקנים הטכנולוגיים נושאים גם עלויות של חוסר וודאות שנובעות מהניסוי והטעייה שמלווים את הליך הייצור והופכים את ההשקעה בתקינה להשקעה בסיכון גבוה. בכל הנוגע לאכיפה, העלויות הן נמוכות יחסית הן בשל התאמת התקינה להעדפות של המשתמשים שונאי הסיכון והן בשל התדירות הנמוכה של התדיינות אינדיבידואלית בנוגע להוראות אלו. גורמים אלו מרמזים שיצירת תקינה טכנולוגית דומה יותר ליצירת כללים משפטיים מאשר ליצירת סטנדרטים משפטיים.
שנית, החלק השני של המאמר מנתח את הקורלציה שבין רמת הדיוק המשפטי וההערכה שנעשית בדיעבד ביחס לבחירה בין סטנדרטים לבין כללים. בהמשך למודלים המקוריים של Isaac Enrlich וריצ'ארד פוזנר, ניתוח האופן האופטימלי ליצירת כללים משפטיים גורס שדיוק רגולטורי מוגבר מצמצם את מספר המקרים בהם נדרשים סטנדרטים. השלכה בסיסית של הניתוח היא שכל השפעה חיצונית שמגבירה את היתרונות או מורידה את העלויות של דיוק משפטי, בהנחה שיתר המשתנים נשארים זהים, תגדיל את המספר האופטימלי של כללים. הטענה שמובאת בחלק זה היא שהתקדמות טכנולוגית בסביבות רשתיות אמורה להביא להגדרה מחדש של תקנים טכנולוגיים ולהכרה בכך שמדובר בקונסטרוקציה שמזכירה יצירת כללים על כל ההשלכות שנובעות מכך מבחינת העלויות, זאת עוד לפני שמעצבי המדיניות מחליטים האם סטנדרטים או כללים מהווים את הדרך המשפטית הראויה להסדרת סביבה זו. בהסתמך על מסגרת העבודה שפורטה לעיל, החלק ממשיך ובוחן תקנים טכנולוגיים בהתאם לשלושה משתנים שמתוארים במודל הדיוק המוגבר: המשתנה של הכוללניות שבאופן עיצוב התקנים ביחס לסטנדרטים, המשתנה של היעדר האינטואטיביות של התקנים והאינדיקטור הקבוע של הנמקה דדוקטיבית הקשית. כפי שיודגם, כל השלושה מעידים על כך שתקנים טכנולוגיים מתנהגים כמו חוקים.
הרכיב השלישי בניתוח המשפטי-כלכלי של יצירת משפט אופטימאלית הוא העיתוי האופטימאלי להערכת העלויות. כללים וסטנדרטים יכולים להתקיים מראש, במובן זה שהם חלים לפני או לכל הפחות ללא קשר, להתרחשותו של נזק. לחילופין, כללים וסטנדרטים יכולים להיקבע בדיעבד כאשר רק התרחשותו של נזק מביאה להיווצרותם. רגולציה זמנית יכולה למנוע הפסדים בלתי הפיכים, והיתרונות של זמניות יכולים לאזן, לפחות במידה מסוימת, את העלות הטבועה של התערבות משפטית.
באמצעות יצירת תקינה טכנולוגית, הרבה מהאומדנים יכולים להיעשות מראש, מאחר שהתקנים עצמם הם שמגדירים את אופן מדידת הערך. המשמעות הנגזרת מכך היא שבתחום הטכנולוגי החדש הזה, יש באופן טיפוסי יתרונות מעטים בלבד לדחיית השקעות, מאחר שקל יותר להשיג מידע כאשר אינדיבידואלים מתחילים לפעול או כאשר ישנן התדיינויות משפטיות. כתוצאה, מבנה הערכת העלויות ומרחב שיקול הדעת של מקבל ההחלטות יכולים להתחשב מראש בעלויות שכרוכות בחוסר הוודאות ובסופיות שנובעות מאכיפה.
כנטען, הערך שבהמתנה כשלעצמה אינו מהווה הגבלה משמעותית על התפתחות התקינה הטכנולוגית.
יחד עם המגבלות הפנימיות הללו על הבחירה בין כללים לסטנדרטים, קיימות גם מגבלות חיצוניות של עלויות ניהול מוסדיות. המגבלות הללו חלות על כל סוגי ההחלטות, מעבר להליך הייצור הרגולטורי עצמו, כפי שיובהר בחלק השלישי. חלק זה מתחיל בהסבר על התיאוריה המשפטית-כלכלית לפיה סטנדרטים משפטיים מבזרים תהליכי קבלת החלטות בעוד שכללים משפטיים נוטים להפוך אותם לריכוזיים. אבחנה זו אינה חלה על הדינימיקה החקיקתית בתחום הטכנולוגיה מאחר שהטכנולוגיה העכשווית מגבילה את היכולת של מוסדות ריכוזיים, כמו ממשלות, לעצב ולתכנן תקנים טכנולוגיים באופן יעיל.
עם זאת, בהיעדר מנגנונים שמבטיחים הליך קבלת החלטות דמוקרטי וללא המחויבות של שקיימת אצל גופים מחוקקים ריכוזיים לערכים חברתיים, קובעי תקינה ביזוריים שמונעים על ידי הרצון להשיא את רווחיהם יכולים לכוון את העיצוב הטכנולוגי לשם התחמקות מתחולת החוק. זה מה שמתרחש בכל פעם שגופים ציבוריים מגלים סבלנות ואף מעודדים באופן בלתי אחראי הפרטה מוגזמת של זכויות למידע. דוגמא לכך היא ההפרטה הממשמשת ובאה של שידורי טלוויזיה לא מוצפנים בטכנולוגיית DRM שמאיימת על דוקטרינת הגישה הציבורית לשימוש הוגן.
החלק הרביעי מתאר מספר רציונאלים שמונחים בבסיס מדיניות ההסדרה הטכנולוגית. המסקנה העיקרית העולה ממנו היא שבכל פעם שקובעי תקינה פרטיים (דה-פקטו) בסביבות רשתיות אינם מוכנים לוותר על העדפותיהם לטובת תוכנות קוד פתוח או להוראות כלליות ופחות מפורטות, הם הופכים את העדפותיהם לכללים מסווים. מבחינה מהותית, תקנים טכנולוגיים, בדומה לכללים משפטיים, משפיעים באופן ישיר על התנהגות. בדומה לכללים, תקנים טכנולוגיים יכולים להיות נורמטיביים, הקשריים, ישירים ולאפשר אכיפה. מכך נובע שועידת התקשורת הפדראלית (FCC) צריכה לאזן בקפידה את הליך יצירת הכללים שנעשה באמצעות תקינה טכנולוגית.
English to Hebrew: Transformational leadership effects on teachers’ commitment and effort toward school reform General field: Social Sciences Detailed field: Social Science, Sociology, Ethics, etc.
Source text - English Abstract:
This article examines the effects of transformational school leadership on the commitment of teachers to school reform, and the effort they are willing to devote to such reform. It does so by building on the knowledge from both educational and non-educational research into such effects. A model of such effects is tested using two approximately comparable sets of data collected from samples of Canadian and Dutch teachers. Structural equation modeling is applied to test the model within each data set. Results of the Canadian and Dutch studies are then compared. The findings show transformational leadership dimensions to affect both teachers’ commitment and extra effort. The effects of the dimension's vision building and intellectual stimulation appear to be significant in particular. Overall, the findings clearly indicate the importance of analyzing dimensions of transformational leadership for their separate effects on teacher commitment and extra effort within the context of educational reform.
Content:
In a recent comparison with such "classic" approaches to leadership as contingency and path-goal theories, Dansereau et al. (1995) characterized "contemporary" approaches as having a more explicit focus on both leaders and the development of their followers. This is a focus shared by transformational conceptions of leadership, arguably the most prominent of the contemporary approaches, and one that has emerged in response to a dramatic set of organizational conditions over the past 15 years. At the core of these conditions has been a substantially more competitive global environment requiring organizations to radically reinvent themselves. According to Conger (1999, p. 147):
... a more competitive world forced many corporations to radically reinvent themselves after several decades of what, in hindsight, appears to have been relative stability. As companies attempted to adapt, they discovered that the process of reinvention ... [outstripped] ... the courage and change management skills ... [possessed by internal leaders] ... to orchestrate large-scale transformation.
These large-scale changes, furthermore, seriously eroded employee commitment at the very time that organizations:
... were demanding ever greater performance and commitment from employees. For companies, the challenge became a question of how to orchestrate transformational change while simultaneously building employee morale and commitment - a seemingly contradictory endeavor (Conger, 1999, pp. 147-48).
Although later in arriving, public sector organizations (schools among them) by now have encountered many of the same conditions and challenges experienced by their private-sector counterparts. These conditions often have been created by neo-liberal governments convinced that public education needs to be subject to the disciplines of the marketplace if it is to change sufficiently to meet the challenges associated with the preparation of students for demanding and competitive futures. Not surprisingly, there has been growing interest, as well, in determining whether some school-appropriate form of transformational leadership would be productive in helping schools make such changes as may be required.
Virtually all theoretical treatments of transformational leadership claim that, among its more direct effects, are employee motivation and commitment leading to the kind of extra effort required for significant organizational change (Yukl, 1989). But most empirical studies conducted in schools have inquired about the dimensions of such leadership and their influence on the school as an organization (Leithwood et al., 1999). The effect of transformational school leadership on teachers' commitment and extra effort has received little attention to date.
Research reported in this article inquired about the effects of transformational school leadership on the motivation of teachers to engage in school reform, and the effort they are willing to devote to such reform. It does so by testing a model of such effects using two approximately comparable sets of data collected from samples of Canadian and Dutch teachers.
Translation - Hebrew השפעתה של מנהיגות טרנספורמטיבית על מידת המחוייבות ורמת המאמצים שמורים מוכנים להשקיע ברפורמה בית ספרית
תקציר: המאמר בוחן את השפעותיה של מנהיגות טרנספורמטיבית על רמת מחוייבתם של מורי בית הספר לרפורמה, ועל מידת נכונותם להשקיע מאמצים ברפורמה. הניתוח המוצע במאמר מתבסס על גוף המחקר הקיים בתחום החינוכי כמו גם בתחומי מחקר אחרים בכל הנוגע להשפעות אלו. המערך הסטטיסטי של השפעות אלו נבחן באמצעות שימוש בשני מבני נתונים, דומים זה לזה, שנאספו בקרב מורים קנדיים והולנדים. ניתוח כל אחד ממבני הנתונים (ההולנדי והקנדי) נעשה באמצעות יישום משוואות מבניות. לאחר מכן נערכת השוואה בין המחקר הקנדי למחקר ההולנדי. ממצאי המחקר מראים כי מנהיגות טרנפורמטיבית משפיעה הן ברמת המחוייבות לשינוי והן ברמת המאמצים שהמורים נכונים להשקיע בקידום שינוי. ההשפעות של בניית חזון וגירוי אינטלקטואלי נמצאו משמעותית במיוחד. בסך הכול, הממצאים מעידים בבירור על החשיבות בניתוח ההשפעות של מנהיגות טרנספורמטיבת בכמה רמות נפרדות – הן ניתוח ההשפעה על מידת המחוייבות של המורים לשינוי והן ניתוח ההשפעה על רמת המאמצים שמורים מוכנים להשקיע בקידום שינוי.
במסגרת השוואה שערכו לאחרונה בין גישות "קלאסיות" שונות למנהיגות (כגון תיאוריית התליות ותיאוריית הדרך למטרה), אפיינו Dasereau (1995) ועמיתיו את הגישות "המודרניות" כגישות ששמות יותר דגש הן על המנהיג והן על ההתפתחות של "המונהגים". זוהי גישה המשותפת לכל התפיסות של מנהיגות טרנפורמטיבית, שהינה, ככל הנראה, הגישה המובילה בקרב הגישות המודרניות לחקר המנהיגות. גישה זו צמחה כתגובה למספר התפתחויות דרמטיות בתחום המנהיגות שהתרחשו במהלך 15 השנים האחרונות. בליבת ההתפתחויות הללו עומדת סביבה גלובאלית תחרותית הרבה יותר, שמחייבת ארגונים "להמציא עצמם מחדש". על פי Conger (1999, p. 147):
"...עולם תחרותי יותר חייב ארגונים רבים "להמציא עצמם מחדש" לאחר מספר עשורים של יציבות יחסית. כאשר ארגונים ניסו להתאים עצמם למציאות המשתנה, הם גילו שהליך "ההמצאה מחדש"... דורש מנהיגים בעלי אומץ ויכולת להתמודד עם שינויים...שיוכלו להוציא לפועל שינויים שכאלו."
יתרה מכך, שינויים מרחיקי לכת אלו, שחקו משמעותית את מידת המחוייבות של העובדים, בתקופה שבה:
"...ארגונים נזקקו לרמת מחוייבות וביצועים גבוהה במיוחד של העובדים. מבחינת חברות, הצורך לבצע שינויים טרנספורמטייבים והצורך לשמור על מוראל העובדים, הפכו למטרות מנוגדות זו לזו." Conger (1999, p. 147-8)
בשלב מאוחר יותר, ארגונים ציבוריים (ובהם בתי ספר) החלו להיתקל באותם קשיים בהם נתקלו קודם לכן חברות פרטיות. קשיים אלו היו פעמים רבות תוצאה של מדיניות שנקטו ממשלות ניאו-ליברליות מתוך אמונה כי מוסדות חינוך חייבים לעבור שינוי משמעותי על מנת שיהיו ערוכים להכין את תלמידיהם לשוק עבודה תובעני ותחרותי מאי פעם. כתוצאה מכך, החל להתעורר עניין מחקרי בשאלה האם מנהיגות טרנפורמטיבית יכולה לסייע לבתי ספר להתמודד עם השינויים שנדרשו מהם.
כמעט כל חוקרי המנהיגות הטרנפורמטיבית מחזיקים בדיעה כי אחת ההשפעות הישירות ביותר של מנהיגות זו, הינה הגברת המחוייבות של העובדים ונכונותם להשקיע במקום העבודה את המאמץ הנוסף הנדרש בכדי לאפשר שינוי ארגוני (Yukl, 1989). יחד עם זאת, מרבית המחקרים האמפיריים שבדקו טענה זו בבתי ספר, בדקו את השפעת המנהיגות על בית הספר כארגון (Leithwood et al., 1999). נכון להיום, מעט מאוד תשומת לב מחקרית הוקדשה להשפעת מנהיגות טרנספורמטיבית על מידת המחוייבות והנכונות להשקעה של מורים.
המחקר המתואר במאמר הנוכחי סוקר את ההשפעות של מנהיגות אפקטיבית על מחוייבות מורים לרפורמה ועל נכונותם להשקיע מאמצים בקידומה. הוא עושה זאת באמצעות יישום מודל סטיסטי לבחינת השפעות אלו על שני מערכי נתונים דומים, שנאספו מקרב מורים קנדיים והולנדים.
More
Less
Translation education
Graduate diploma - certified trnslator since 2002
Experience
Years of experience: 18. Registered at ProZ.com: May 2011.
Expertise 
Portfolio